אהבה זועקת פרק 1 - Aşk Ağlatır אהבה שגורמת לך לבכות
עדה הילדה הקטנה משחקת בגינה, היא מציצה מהחלון לתוך הבית שם מתפללות הנשים
אימה של עדה נפטרה.
דודה של הילדה איסמעיל מגיע הוא מדבר עם עדה ומשנה את שמה למריים,
הם נכנסים לבית ודודה פוקד עליה לאסוף את חפציה המועטים. עדה מוצאת במיטה
של אמה המנוחה שערות שנשרו היא לוקחת ומניחה אותם בתוך קופסא
אותה היא תשמור מכל משמר כזיכרון חי מאמה.
בדרכם האוטובוס עדה מוצאת את המכתב של האם ומעירה את דודה ומבקשת שיקרא לה
אותו כי אינה יודעת לקרוא, אך הדוד מתייחס אליה בחוסר סבלנות.
השנים חולפות....
עדה גדלה ועובדת בסופרמרקט המקומי את כל משכורתה היא נותנת לדוד
ואף מטפלת בדודה החולה. בדרכה לעבודה מפילה עדה את הארנק
בחור צעיר פרית שעובר במקום מוצא את הארנק אך אין לו זמן ורצון לחפש את בעליו
והוא לוקח את הארנק איתו לאיסטנבול. פרית מגיע הביתה ויוסוף שרואה את הארנק
אצל פרית כועס עליו שלא החזירו לבעליו
פרית הוא שותפו לדירה של יוסוף, כשיוסוף חוזר הביתה בשעת ערב מאוחרת
הוא רואה שוב את הארנק אצל פרית, הוא נתקל במכתב שבתוך הארנק וקורא אותו
ומחליט לצאת בשעת לילה מאוחרת לעיירה הקטנה והנידחת במטרה להחזיר את הארנק לבעליו, עדה/מריים.
עדה מגלה שהארנק אבד לה ורצה לחפשו והדוד שמבחין בה הולך אחריה
וכועס על כך שדעתה מפוזרת ועקב כך איבדה את הארנק.
מריים חוזרת הביתה מעבודתה ומגלה רכב בחנייה, היא נכנסת לבית מגלה את דודה
יושב עם מוסטפא גבר מבוגר ועשיר, היא מנסה להקשיב לשיחתם איך אינה
מבינה במדוייק על מה הם מדברים.
בערב מורה הדוד לעדה לטפל בהקדם בהוצאת ת.זהות חדשה ושואל אותה אם
לא מעניין אותה על מה דיברו הוא ומוסטפא ומדוע הגיע אליהם הביתה,
מריים שואלת אם רצה כסף הדוד משיב בשלילה ואומר לה שמוסטפא
רוצה להתחתן איתה. מריים עונה שהיא אינה מעוניינת להינשא לו
איסמעיל הדוד כועס עליה, מריים / עדה מתחננת ומבטיחה שהיא תטפל בו ובדודה
אך הדוד מתעקש ואומר לה שברור שהיא תמשיך לטפל בהם אבל
היא גם תתחתן עם מוסטפא.
יוסוף נתקע עם המשאית בסמוך לעיירה ונוסע עם אחד המקומיים עד לסופר
בו עובדת מריים ורואה אותה בחוץ.
מריים אומרת לו שעדה מתה ואחרי שיוסוף מבין שמריים היא עדה הוא אומר לה שהגיע
מאיסטנבול עד לעיירה כדי להחזיר לה את המכתב האישי.
מריים מקבלת לידיה את הארנק וכועסת על הכסף שנעלם, יוסוף מסביר לה כיצד התגלגל לידיו
הארנק ואף מחזיר לה את הכסף.
יוסוף מחזיר לעדה את המכתב ומתנצל שקרא אותו אך היא אינה רוצה בו
היא ממבקש ממנו לזרוק אותו מאחר ששום דבר שרשום בו לא התגשם.
מריים חוזרת הביתה ומוצאת את הפרחים שהיא מטפחת זרוקים ואת מוסטפא בביתם,
מתקין לדודה צלחת לווין.
יוסוף מגלה קצת על חייה של מריים ומבין שהיא הולכת להינשא לאדם מבוגר, למוסטפא.
בינתיים בבית איסמעיל מכריח את מריים להישאר לבד עם מוסטפא, הדודה הנכה
מנסה בכל כוחה הדל למנוע זאת, אך אינה יכולה לקום היא מנפצת כוס זכוכית
במטרה לגרום לאיסמעיל לחזור לסלון ולעצור את השיחה בין מוסטפא למריים.
בערב הדודה מדברת עם מריים על כך שעליה להינשא למוסטפא העשיר
וכי הכפר לא ישכח איך אמה יצאה משם בבושה ואת העובדה שעדה/מריים נולדה
ללא אב, וכן שהיא דואגת לעתידה וכי מה היא תעשה כשהיא והדוד ילכו לעולם והיא תוותר
לבדה מי ידאג לה?
איסמעיל מספר למוסטפא על העבר של מריים ועל הדרך בה חינך אותה ביד קשה
ואילץ אותה לעשות הכל כפי שהוא רוצה.
הבוקר עולה ויוסוף מתעורר לקול השלכת אבנים על פח, הוא מוצא את מריים משליכה
אבנים על הצופר המתריע על סכנה. יוסוף שואל למעשיה, מריים מספרת לו שהצופר
אמור להתריע כשיש אסון אבל אף פעם הוא לא עבד, הוא לא עובד גם עכשיו כשהאסון
מגיע אליה.
מריים ממהרת ללכת ויוסוף הולך אחריה, מישהו עובר ועדה ממהרת להתכופף
ויוסוף אחריה אינו מבין מה קורה, מריים מספרת לו שאם דודה ישמע שראו אותה עם מישהו
הוא ינעל אותה בבית.
הם הולכים לסכר ועדה מסבירה לו שבעיירה הזו נישואין ללא אהבה זה נורמלי
ואף מביאה לו נתון שהזוגות המאושרים הם דווקא אלה שנישאו בלי אהבה ובלי
להכיר אחד את השני. יוסוף מתעקש שהדבר אינו נורמלי ומזכיר לעדה את המכתב
שכתבה אמה. מריים מתעקשת שהמכתב לא מיועד אליה
שהמכתב מיועד לעדה והיא איננה עדה.
יוסוף עדיין מתעכב בעיירה עד שהמשאית תתוקן, מסתובב ברחובות כשהוא
מבחין בהמולה, אישתו לשעבר של מוסטפא מכה את מריים על כך שהיא לקחה את בעלה.
יוסוף מצליח לחלץ את מריים שבורחת בוכייה מהמקום. יוסוף מנסה לדבר עם מריים
שתשכנע את דודה שאינה מעוניינת בנישואין.
מוסטפא מביא למריים שימלת כלה ורוצה שתמדוד ותראה לו, הדודה שמבחינה
במצבה של מריים אומרת לו שזה יביא מזל רע לראות כלה בשימלה לפני החתונה.
מריים מנסה לדבר עם דודה ומתחננת לפניו שלא יכריח אותה להינשא לאדם שאינה אוהבת,
איסמעיל הדוד מתעצבן והדודה מנסה לקום כדי למנוע ממנו לפגוע במריים אך נופלת.
מריים והדוד ממהרים לדודה ואיסמעיל שולח את מריים לקרוא לאחמט שיקח אותם לבית החולים,
מריים לא מוצאת את אחמט ואילו יוסוף שעובר שם במקרה מבחין במריים הנואשת
ולוקח אותם לבית החולים.
הדוד לא מאפשר למריים לראות את דודתה ומזכיר לה שרק קרובי משפחה יכולים להיכנס
והיא לא קרובה.
עדה יוצאת בוכיה ויוסוף שיושב בחוץ מבחין בה והיא מספרת לו מה אמר דודה,
מריים מבקשת מיוסוף שיוציא אותה אל מחוץ לבוזולק למקום שבו "הצרות נגמרות"
הם נוסעים לאכול יחד והשעות חולפות, יוסוף מחזיר את עדה הביתה בערב,
עדה רוצה לדעת למה הגיע עד שם כדי לתת לה את המכתב?
יוסוף אומר לה שזה בגלל שהוא כמוה שהוא מבין אותה שגם לו אין הורים.
עדה מתכוונת להיכנס הביתה אך בחוץ מחכה לה מוסטפא שכועס כשהוא רואה
שהייתה בחברת גבר זר, הדוד יוצא ומוסטפא אומר לו שעליו ללמדה מוסר
כדי שלא תהיה כמו אמה.
מוסטפא שולח אנשים לחפש אחרי יוסוף והמשאית, ויוצא אחריו לתחנת הדלק.
שם מתחולל ויכוח בין השניים, מוסטפא מזהיר את יוסוף שיתרחק מעדה
שהוא קנה אותה בחמישים אלף לירות, יוסוף ומוסטפא רבים, ויוסוף מכה
אותו בחוזקה ועוזב את המקום.
הדוד לוקח את השערות של אמא של עדה ומשליך אותם לשירותים
למרות תחינותיה של עדה הזיכרון היחיד מאמה אבד.
הדוד ממשיך להשפיל את עדה והדודה בכוחותיה המועטים מתקרבת למריים
ואומרת לה לברוח ולהיות מאושרת, לברוח להציל את עצמה מהיסורים.
מריים מנסה לברוח ונאבקת באיסמעיל שמנסה למנוע ממנה לצאת.
מריים מצליחה לברוח כשהיא יחפה וחסרת כל. היא פוגשת ביוסוף
ומבקשת ממנו שיוציא אותה משם, שיקח אותה לאיסטנבול.
יוסוף ועדה מגיעים לאיסטנבול, יוסף עוצר לעדה כדי שתלך לקנות לעצמה נעליים
ואז ילכו לארוחת הבוקר הראשונה שלה באיסטנבול. הוא מבקש ממנה
שתמתין לו עד יחזור באותו מקום כדי שימצאו אחד את השנייה.
יוסוף מגיע למשאית אך בגלל שחנה במקום לא טוב מגיעים גם שוטרים
וכשהם מגלים שיש נגדו צו הוא נעצר בגלל הקטטה עם מוסטפא.
עדה שמצאה נעליים מחכה ליוסף שיגיע אך זה אינו בא והזמן חולף,
היא נאלצת להחזיר את הנעליים וללכת יחפה לא מבינה להיכן נעלם יוסוף.
עדה נותרה לבדה חסרת כל בעיר גדולה וזרה.
עדה הילדה הקטנה משחקת בגינה, היא מציצה מהחלון לתוך הבית שם מתפללות הנשים
אימה של עדה נפטרה.
דודה של הילדה איסמעיל מגיע הוא מדבר עם עדה ומשנה את שמה למריים,
הם נכנסים לבית ודודה פוקד עליה לאסוף את חפציה המועטים. עדה מוצאת במיטה
של אמה המנוחה שערות שנשרו היא לוקחת ומניחה אותם בתוך קופסא
אותה היא תשמור מכל משמר כזיכרון חי מאמה.
בדרכם האוטובוס עדה מוצאת את המכתב של האם ומעירה את דודה ומבקשת שיקרא לה
אותו כי אינה יודעת לקרוא, אך הדוד מתייחס אליה בחוסר סבלנות.
השנים חולפות....
עדה גדלה ועובדת בסופרמרקט המקומי את כל משכורתה היא נותנת לדוד
ואף מטפלת בדודה החולה. בדרכה לעבודה מפילה עדה את הארנק
בחור צעיר פרית שעובר במקום מוצא את הארנק אך אין לו זמן ורצון לחפש את בעליו
והוא לוקח את הארנק איתו לאיסטנבול. פרית מגיע הביתה ויוסוף שרואה את הארנק
אצל פרית כועס עליו שלא החזירו לבעליו
פרית הוא שותפו לדירה של יוסוף, כשיוסוף חוזר הביתה בשעת ערב מאוחרת
הוא רואה שוב את הארנק אצל פרית, הוא נתקל במכתב שבתוך הארנק וקורא אותו
ומחליט לצאת בשעת לילה מאוחרת לעיירה הקטנה והנידחת במטרה להחזיר את הארנק לבעליו, עדה/מריים.
עדה מגלה שהארנק אבד לה ורצה לחפשו והדוד שמבחין בה הולך אחריה
וכועס על כך שדעתה מפוזרת ועקב כך איבדה את הארנק.
מריים חוזרת הביתה מעבודתה ומגלה רכב בחנייה, היא נכנסת לבית מגלה את דודה
יושב עם מוסטפא גבר מבוגר ועשיר, היא מנסה להקשיב לשיחתם איך אינה
מבינה במדוייק על מה הם מדברים.
בערב מורה הדוד לעדה לטפל בהקדם בהוצאת ת.זהות חדשה ושואל אותה אם
לא מעניין אותה על מה דיברו הוא ומוסטפא ומדוע הגיע אליהם הביתה,
מריים שואלת אם רצה כסף הדוד משיב בשלילה ואומר לה שמוסטפא
רוצה להתחתן איתה. מריים עונה שהיא אינה מעוניינת להינשא לו
איסמעיל הדוד כועס עליה, מריים / עדה מתחננת ומבטיחה שהיא תטפל בו ובדודה
אך הדוד מתעקש ואומר לה שברור שהיא תמשיך לטפל בהם אבל
היא גם תתחתן עם מוסטפא.
אהבה זועקת - פרק 1 |
יוסוף נתקע עם המשאית בסמוך לעיירה ונוסע עם אחד המקומיים עד לסופר
בו עובדת מריים ורואה אותה בחוץ.
מריים אומרת לו שעדה מתה ואחרי שיוסוף מבין שמריים היא עדה הוא אומר לה שהגיע
מאיסטנבול עד לעיירה כדי להחזיר לה את המכתב האישי.
מריים מקבלת לידיה את הארנק וכועסת על הכסף שנעלם, יוסוף מסביר לה כיצד התגלגל לידיו
הארנק ואף מחזיר לה את הכסף.
יוסוף מחזיר לעדה את המכתב ומתנצל שקרא אותו אך היא אינה רוצה בו
היא ממבקש ממנו לזרוק אותו מאחר ששום דבר שרשום בו לא התגשם.
מריים חוזרת הביתה ומוצאת את הפרחים שהיא מטפחת זרוקים ואת מוסטפא בביתם,
מתקין לדודה צלחת לווין.
יוסוף מגלה קצת על חייה של מריים ומבין שהיא הולכת להינשא לאדם מבוגר, למוסטפא.
בינתיים בבית איסמעיל מכריח את מריים להישאר לבד עם מוסטפא, הדודה הנכה
מנסה בכל כוחה הדל למנוע זאת, אך אינה יכולה לקום היא מנפצת כוס זכוכית
במטרה לגרום לאיסמעיל לחזור לסלון ולעצור את השיחה בין מוסטפא למריים.
בערב הדודה מדברת עם מריים על כך שעליה להינשא למוסטפא העשיר
וכי הכפר לא ישכח איך אמה יצאה משם בבושה ואת העובדה שעדה/מריים נולדה
ללא אב, וכן שהיא דואגת לעתידה וכי מה היא תעשה כשהיא והדוד ילכו לעולם והיא תוותר
לבדה מי ידאג לה?
איסמעיל מספר למוסטפא על העבר של מריים ועל הדרך בה חינך אותה ביד קשה
ואילץ אותה לעשות הכל כפי שהוא רוצה.
הבוקר עולה ויוסוף מתעורר לקול השלכת אבנים על פח, הוא מוצא את מריים משליכה
אבנים על הצופר המתריע על סכנה. יוסוף שואל למעשיה, מריים מספרת לו שהצופר
אמור להתריע כשיש אסון אבל אף פעם הוא לא עבד, הוא לא עובד גם עכשיו כשהאסון
מגיע אליה.
מריים ממהרת ללכת ויוסוף הולך אחריה, מישהו עובר ועדה ממהרת להתכופף
ויוסוף אחריה אינו מבין מה קורה, מריים מספרת לו שאם דודה ישמע שראו אותה עם מישהו
הוא ינעל אותה בבית.
הם הולכים לסכר ועדה מסבירה לו שבעיירה הזו נישואין ללא אהבה זה נורמלי
ואף מביאה לו נתון שהזוגות המאושרים הם דווקא אלה שנישאו בלי אהבה ובלי
להכיר אחד את השני. יוסוף מתעקש שהדבר אינו נורמלי ומזכיר לעדה את המכתב
שכתבה אמה. מריים מתעקשת שהמכתב לא מיועד אליה
שהמכתב מיועד לעדה והיא איננה עדה.
יוסוף עדיין מתעכב בעיירה עד שהמשאית תתוקן, מסתובב ברחובות כשהוא
מבחין בהמולה, אישתו לשעבר של מוסטפא מכה את מריים על כך שהיא לקחה את בעלה.
יוסוף מצליח לחלץ את מריים שבורחת בוכייה מהמקום. יוסוף מנסה לדבר עם מריים
שתשכנע את דודה שאינה מעוניינת בנישואין.
מוסטפא מביא למריים שימלת כלה ורוצה שתמדוד ותראה לו, הדודה שמבחינה
במצבה של מריים אומרת לו שזה יביא מזל רע לראות כלה בשימלה לפני החתונה.
מריים מנסה לדבר עם דודה ומתחננת לפניו שלא יכריח אותה להינשא לאדם שאינה אוהבת,
איסמעיל הדוד מתעצבן והדודה מנסה לקום כדי למנוע ממנו לפגוע במריים אך נופלת.
מריים והדוד ממהרים לדודה ואיסמעיל שולח את מריים לקרוא לאחמט שיקח אותם לבית החולים,
מריים לא מוצאת את אחמט ואילו יוסוף שעובר שם במקרה מבחין במריים הנואשת
ולוקח אותם לבית החולים.
הדוד לא מאפשר למריים לראות את דודתה ומזכיר לה שרק קרובי משפחה יכולים להיכנס
והיא לא קרובה.
עדה יוצאת בוכיה ויוסוף שיושב בחוץ מבחין בה והיא מספרת לו מה אמר דודה,
מריים מבקשת מיוסוף שיוציא אותה אל מחוץ לבוזולק למקום שבו "הצרות נגמרות"
הם נוסעים לאכול יחד והשעות חולפות, יוסוף מחזיר את עדה הביתה בערב,
עדה רוצה לדעת למה הגיע עד שם כדי לתת לה את המכתב?
יוסוף אומר לה שזה בגלל שהוא כמוה שהוא מבין אותה שגם לו אין הורים.
עדה מתכוונת להיכנס הביתה אך בחוץ מחכה לה מוסטפא שכועס כשהוא רואה
שהייתה בחברת גבר זר, הדוד יוצא ומוסטפא אומר לו שעליו ללמדה מוסר
כדי שלא תהיה כמו אמה.
מוסטפא שולח אנשים לחפש אחרי יוסוף והמשאית, ויוצא אחריו לתחנת הדלק.
שם מתחולל ויכוח בין השניים, מוסטפא מזהיר את יוסוף שיתרחק מעדה
שהוא קנה אותה בחמישים אלף לירות, יוסוף ומוסטפא רבים, ויוסוף מכה
אותו בחוזקה ועוזב את המקום.
הדוד לוקח את השערות של אמא של עדה ומשליך אותם לשירותים
למרות תחינותיה של עדה הזיכרון היחיד מאמה אבד.
הדוד ממשיך להשפיל את עדה והדודה בכוחותיה המועטים מתקרבת למריים
ואומרת לה לברוח ולהיות מאושרת, לברוח להציל את עצמה מהיסורים.
מריים מנסה לברוח ונאבקת באיסמעיל שמנסה למנוע ממנה לצאת.
מריים מצליחה לברוח כשהיא יחפה וחסרת כל. היא פוגשת ביוסוף
ומבקשת ממנו שיוציא אותה משם, שיקח אותה לאיסטנבול.
יוסוף ועדה מגיעים לאיסטנבול, יוסף עוצר לעדה כדי שתלך לקנות לעצמה נעליים
ואז ילכו לארוחת הבוקר הראשונה שלה באיסטנבול. הוא מבקש ממנה
שתמתין לו עד יחזור באותו מקום כדי שימצאו אחד את השנייה.
יוסוף מגיע למשאית אך בגלל שחנה במקום לא טוב מגיעים גם שוטרים
וכשהם מגלים שיש נגדו צו הוא נעצר בגלל הקטטה עם מוסטפא.
עדה שמצאה נעליים מחכה ליוסף שיגיע אך זה אינו בא והזמן חולף,
היא נאלצת להחזיר את הנעליים וללכת יחפה לא מבינה להיכן נעלם יוסוף.
עדה נותרה לבדה חסרת כל בעיר גדולה וזרה.
האהבה שגורמת לך לבכות - טלנובלה באהבה |